ממשק תכנות יישומים – ערכה של דברים מוכנים בהם מתכנתים יכולים לעשות שימוש בלי לכתוב אותם בעצמם
ממשק תכנות יישומים (באנגלית: Application Programming Interface; ראשי תיבות: API) הוא ערכה של ספריות קוד, פקודות, פונקציות ופרוצדורות מן המוכן, בהן יכולים המתכנתים לעשות שימוש פשוט, בלי להידרש לכתוב אותן בעצמם כדי שיוכלו להשתמש במידע של היישום שממנו הם רוצים להשתמש לטובת היישום שלהם.
לדוגמה: חברה קטנה רוצה לפתח יישומון 'מדריך מסעדות' שיציג את המסעדות במפה מבוססת צילומי לוויין, לכן - עליהם להקצות משאבים עצומים לבניית לוויין, שיגורו לחלל וכו'... משימה עתירת זמן והוצאות כספיות, כשרוב הסיכויים שהתוצר יהיה נחות מזה של גוגל מפות. לעומת זאת, מאחר שיש לאתר המפות של גוגל API, ניתן לנצל את פלטפורמת המפה שלהם למדריך של החברה - מה שנקרא בעגה המקצועית MASHUP.
ככל שה-API מקיף וגמיש יותר כך השליטה והאינטגרציה בין המשתמש לבינם תהיה טובה יותר. חברות משקיעות כסף רב בבנייה ובשדרוג ה-API שלהם על מנת שיהיה יותר קל לשימוש, מתוך הבנה ש-API טוב יותר יזכה ליותר תשומת לב.
הפונקציות העיקריות המוצעות בממשק תכנות יישומים מתמקדות במשימות מורכבות כמו ציור חלונות ופריטי ממשק אחרים, אחסון ושליפת נתונים, ניהול זיכרון, קישור ליישומים אחרים, ועוד. ממשקי תכנות יישומים מוצעים על ידי סביבות פיתוח, מפתחים עצמאיים, צוותי פיתוח, חברות בעלות מוצרי תוכנה, כמו חברות המפתחות מערכות הפעלה, גם כדי להקל על מתכנתים ולקצר את זמן הפיתוח, וגם כדי למנוע גישה ושינוי שאינם הולמים בנתונים.
רוב המתכנתים עושים שימוש בממשקי תכנות יישומים ברוב חלקיה של התוכנה, לבד מתפקודי הליבה שלה.
