IPv6 היא הגרסה העדכנית ביותר של פרוטוקול האינטרנט המשמש לתקשורת בין מחשבים והתקנים אחרים המחוברים לאינטרנט.
זהו היורש של פרוטוקול ה-IPv4 הישן יותר ומספק תכונות משופרות באופן משמעותי כגון מרחב כתובות מוגדל, יעילות ניתוב טובה יותר ואמצעי אבטחה משופרים.
| שכבת היישום | HTTP • SMTP • FTP • RTP • IRC • SNMP • SIP • DNS • DHCP |
| שכבת הייצוג | MIME • ASCII • Unicode • SSL |
| שכבת השיחה | ASP • PPTP • SSH • NFS • RPC • SOCKS |
| שכבת התעבורה | TCP • UDP • SCTP • DCCP |
| שכבת הרשת | IP (IPv4 • IPv6) • ICMP • IPX • ניתוב |
| שכבת הקו | אתרנט • Token ring • FDDI |
| השכבה הפיזית | E1 • 10Base-T • RS-232 • DSL • SONET |
Internet Protocol version 6, או IPv6, הוא פרוטוקול בשכבת הרשת המשמש להעברת נתונים ברשתות מבוססות מיתוג מנות, ובמיוחד ברשת האינטרנט. גרסה 6 של פרוטוקול ה-IP היא הגרסה העוקבת לגרסה 4 של הפרוטוקול (IPv4) (הגרסה השלישית מהגרסה הראשונית המתוארת ב-RFC 675). המספר שהיה מיועד לגרסה 5 ניתן לפרוטוקול הרשת הניסיוני ST-2 (אנ') שמתואר ב־RFC 1819 והיה אמור לפעול במקביל לפרוטוקול IP. פרוטוקול ה-IPv6 פותח במקור על ידי סטיב דירינג (Steve Deering) וקרייג מאדג' (Craig Mudge) במרכז המחקר זירוקס פארק, ואומץ כתקן על ידי ה-IETF בשנת 1994.
